תחילה לא היתה כל הפרדה בין ההתארגנות הכללית לזו החקלאית. קבוצת היהודים אשר חברו יחדיו  בגאלאץ שברומניה להקים יישוב בארץ ישראל שמה את יהבה על החקלאות. הועד הנבחר, אשר איגד את המתיישבים עסק בכל ההבטים של חיי התושבים, הכלכליים כמו גם הקהילתיים. ובאופן ברור הנושא החקלאי כתחום העיסוק המרכזי שלא לומר תכלית ההתיישבות היה חלק מכך.

ההתארגנויות הקואופרטיביות – המשותפות הראשונות לשל איכרי המושבה היו דווקא התארגנויות פילנטרופויות לצרכי צדקה וחסד. "חברת הכנסת אורחים" אשר כל איכר התחייב לשלם לקופתה גרוש אחד בחודש לא כולל תרומות  שירימו בעליה לתורה בשבת ובחג על מנת לסייע ל"כל עני העובר ושב, בלי הבדל דת ועם, יינתן לו אכילה ולינה מיום אחד עד ג’ ימים, אם ילחץ לישב מסיבה או מאונס בהמושבה". ו"חברת גמילות חסדים"  אשר מטרתה היתה להלוות סכומי כסף קטנים למשפחות נצרכות ולאפשר להן את ההחזר בתשלומים.

מהתארגנויות צדקה אלו נובעת אותה רוח של ערבות הדדית יהודית  וגם באופן מסוים עדות לחוסנה האמיתי של הקהילה.

את ענייני הקהילה השונים נהל ועד נבחר. אולם שלטו הפקידות של ברון רוקן את ההתארגנויות הללו מתכנן ומסמכויותיהן. כל זאת השתנה  כשעברה המושבה מניהולו של הברון ליק"א.

ב 1899  ביקר בא כוח חברת יק"א אמיל מאירסון  במושבה, על מנת  לבדוק דרכים לביסוס כלכלי ולהפסקת התמיכה של הברון.  הפתרון שהציע בפני האיכרים היה כי כחמישים משפחות יעזבו את המקום ואילו הנותרות תתחלקנה בקרקע וכך תהיה מספיק קרקע לכל איכר. הצעה עורר התנגדות רבה . מתיתיהו תמשיס פנה אל חבריו האיכרים בהצעה: " קומו ונייסד קומונה. כל יבול הכרמים יהיה נחלת הכלל ואת הכנסתנו אחד המרבה ואחד הממעיט נחלק בינינו חלק כחלק. קומונה זו תכונן את אחדותנו ותיתן לנו כוח לעמוד על נפשנו עד בוא תקוותנו". ההצעה נתקבלה פה אחד ונוסדה "קומונת הענבים". מאירסון נסוג מהצעתו ואף התרשם מנחישותם של אנשי המושבה והבטיח להשתדל אצל הברון על רכישת אדמות חדשות.

ב  בספטמבר 1899 באסיפה כללית של איכרי המושבה נבחר ועד בן 13 חברים למשך שלוש שנים. והפך למעשה לועד המושבה הראשון. בחירת הועד הפכה לקריאת תגר על פקידות הברון אשר ניהלה למעשה את ענייני המושבה. הובחירת הועד סמנה תהליך חדש של לקיחת אחריות וקביעת מדיניות אשר האיכרים נשמעו לה. הם עמדו במרים להיות שכירי יום מול הוראת הפקידות וגיבו את הועד במו"מ. מול יק"א. קומונת הענבים החזיקה מעמד כשנתיים.

השינוי המבני של יק"א הביא עימו שינוי מהותי גם חקלאות. הפלחה, תבואות חורף וקיץ, מטעי שקדים וזיתים תפסו את מקום הכרמים. 

התארגנות חשובה נוספת היא הקמת  "הלוואה וחיסכון" ב 1906 התארגנות אשר העניקה אשראי לאיכרים לצרכי עבודתם כגון רכישת כלי עבודה, כמו גם ארגון מכירת היבולים בצורה מרוכזת.

ועד המושבה בשלב זה כאמור, טיפל בנושאים ועניינים רבים הקשורים בחקלאות ובחקלאים. נושאים אשר לכל אורך ההיסטוריה והשנים, חוזרים על עצמם כנושאים לדיון בפרוטוקולים: נושאים הקשורים בקרקעות, נושאים הקשורים בעבודת החקלאות, נושאים הקשורים בתוצרת החקלאית, טיפול בפעולות משותפות  לטובת כלל החקלאים, נושאים פיננסיים, טיפול ברכוש המשותף, שכירת עובדים לשירות הכלל, טיפול בנושא ידיים עובדות ועבודה שכירה, וכמובן מגע ומשא עם המוסדות השונים.