סיפור משפחת וילדר היא סיפורה של המושבה זכרון יעקב, העקשנות, ההיאחזות באדמה והציונות.
שלמה וילדר ורעייתו איטה יצאו מהעיר מוינשט ברומניה עם ביתם הבכורה והצטרפו לשבעים המשפחות שהגיעו לזכרון יעקב יעקב בחנוכה 1882.

שלמה וילדר, סבנו, היה זגג במקצועו. ההתחלה הייתה קשה ביותר אך ברבות הימים בעזרתו של הברון רוטשילד, הם הקימו את ביתם ופיתחו משק לתפארת.

שלמה היה איש צדיק ולמרות קשיי הפרנסה נהג לתרום לצדקה ולבית הכנסת.

לשלמה ואיטה נולדו במשך השנים עשרה ילדים, חמש בנות וחמישה בנים.
בנותיהם גדלו ונישאו וחלקן עזבו את המושבה, גם חלק מהבנים עזבו מפאת המצב הכלכלי הקשה שהיה באותם ימים בארץ. משה וילדר, אחד הבנים עבד כחקלאי בבנימינה, שלושה בנים נסעו לפריז לחפש את פרנסתם.
אבינו יצחק היה היחיד שנשאר לעבד את המשק ולדאוג לפרנס את הוריו כשהתבגרו.
הוא נשא לאישה את יונה לבית שכטמן, הם גרו באותה חצר עם הסבא והסבתא, נולדו להם שלושה ילדים, אבשלום, עמנואל ודליה. הבנים המשיכו את מסורת המשפחה ושמרו על המשק.

אבשלום נשא לאישה את רות ויש להם שלושה ילדים: עופר יצחק ומיכל
עופר נישא לאנה ויש להם 3 ילדים
יצחק נישא ליהודית, יש להם 3 ילדים.
מיכל נישאה לאריה, יש להם 2 ילדים

עמנואל נשא לאישה את זיוה ויש להם שלושה ילדים: אורנית, אילן וורד
אורנית נשואה לאיתן, יש להם 3 ילדים
אילן נשוי לאורית, יש להם 3 ילדים
ורד נשואה לדודו, יש להם 3 ילדים

דליה נישאה לשלמה טוקר ויש להם 3 ילדים
אורית נשואה לניצן, יש להם 4 ילדים
יקיר נשוי לענת, יש להם 4 ילדים
הדר נשואה לקובי, יש להם 4 ילדים

הורינו, יצחק ויונה, היו אנשי עבודה והעמידו משפחה לתפארת, הבית "חצר וילדר" במרכז המושבה היה לאורך כל הדורות אבן שואבת ומלכדת לכל שבט הוילדרים.
עד היום אנו דואגים לתחזק ולשמר את חצר וילדר באוטנטיות, לזכרם של סבא שלמה וסבתא איטה והורינו יצחק ויונה.

עופר ואילן ממשיכים את מסורת החקלאות.

אני תקווה שגם שהדורות הבאים ימשיכו לשמר ולהנציח את חצר וילדר