הועד החקלאי זכרון יעקב

סופר מפי נכדם שי צוקרמן חקלאי דור רביעי בזכרון יעקב ומפי אביו אלכסנדר צוקרמן –חקלאי שכתב את תולדות משפחתו בספר "עמק הנחשים" :

לצבי אייזנברג, מצאצאי הבעל שם-טוב ואשתו שיינדל נפטרו הבנים בעודם קטנים ונותרה בת אחת יחידה בשם חנה-פרידה. האם שיינדל הלכה להתייעץ עם הרבי ולשאול מה עליה לעשות בעקבות פטירת התינוקות הזכרים. אמר לה הרבי : " הבן העתיד להיוולד לך יקים דור מבורך בבנים ובבנות אבל עליכם לעלות לארץ ישראל ".
ליפמן צבי אייזנברג נפטר וכעבור חודשיים נולד בנו יהושע ליפמן. שיינדל שמעה בעצת הרב ועלתה לירושלים יחד עם בנה הקטן ועם ביתה חנה-פרידה שנישאה ליהודה לייב צוקרמן. לאחר שנה בירושלים נפטרה שיינדל והילד עבר לבית גיסו ואחותו ואומץ על ידם ומאז נקרא שמו יהושע ליפמן צוקרמן.

יהושע ליפמן-צוקרמן נשא לאישה את רבקה, בתו של האיכר נחמן גרף מפתח תקווה. יהושע הגיע לשפייה , למד חקלאות ולאחר מכן הגיע לזכרון-יעקב עם אשתו . הם הקימו את ביתם במושבה בדרך היין. יהושע עסק בחקלאות, היה גבאי בבית-הכנסת "אוהל יעקב" והקים רפת גדולה שנשמרה עד היום. ליהושע וחנה נולדו 14 ילדים, 8בנים ו-6 בנות. וכך התגשמה נבואתו של הרב.

עזרא, בנם הרביעי נשא לאישה את אסתר לבית זאב (לופו) ורחל ניימן. לופו ניימן שהיה סבא-רבה שלי היה בין מקימי הבנק "הלוואה וחסכון" בזכרון-יעקב והיה בעל משק חקלאי גדול. סבא ניימן היה בין האסורים אצל הטורקים יחד עם זקני זכרון-יעקב בשל רשת הריגול נגדם. הוא סיפר שפישל אהרונסון האב עונה קשות ע"י הטורקים , סבל ייסורים אך לא הוציא הגה מפיו.

סבא רבה לופו ניימן היה יהודי בריא וחזק ובעל מעוף חלומות וחזון איש העולם הגדול. כתב שירים באידיש ובאחד משיריו חזה שתהיה לנו מדינה וצבא משלנו. סבא מספר : " ב-6.12.1882 עלינו לזמרין. קנינו מחרשות ישנות מהגרמנים בחיפה וכדי לחרוש את השטחים היינו חייבים לסקל את האבנים. שליש מהשטח ניתן לעיבוד והיתר היו אבנים וסלעים" . במשך הזמן קנה סבא כ-300 דונם אדמה בעתלית וכן שטח בן 55 דונם ליד היקב שנקרא בפי הערבים חלת-אל-חיאיה – עמק הנחשים וכשמו כן הוא מלא בנחשי צפע ארסיים. כך נקרא העמק היפה עם הנוף הציורי המיוחד והמרהיב צפונית מערבית ליקב. העמק הוא עמק פורה ולא איכזב אותנו עד היום הזה. בחורף יורדים מי הגשמים אל העמק ואיתו הסחף המפרה ומשביח את האדמה. סבא לופו ניימן אמר : "צריך לאדם שיהיה רכוש, כסף וצאן אבל רכוש אמיתי זה שהרוח לא עוברת מתחת לרגליו".

לעזרא ואסתר נולדו 3 ילדים, בשנת 1923 נולד אלכסנדר הבכור, אבי, אשר נשא לאישה את נעמי (לבית בוכהלטר) . נעמי אימי עלתה לבדה בעליית הנוער מגרמניה. היא למדה בבית הספר ויצ"ו בחיפה והתנדבה במשך שנים באירגונים שונים כמו ויצ"ו והועד למען החיל בהם פעלה רבות.

לאלכסנדר ונעמי נולדו 3 ילדים : הבכור יצחק המכונה סקי למד בבי"ס ניל"י, סיים בית ספר חקלאי, עשה שרות צבאי בצנחנים וכיום הוא מגדל עדר בקר גדול וממשיך בכך את חזונם החקלאי של הסבים. הבת אסתי למדה גם בבית הספר נילי, סיימה בית ספר אזורי ושרתה כמורה חיילת בקו העימות שהיה קרית-שמונה. לאחר מכן ניהלה את בית דניאל. אני שי, הבן הצעיר (המיזיניק) למדתי בביה"ס נילי, תיכון פרדס חנה, שרות צבאי כמפקד טנק בחטיבה 7. כיום אני מנהל משק חקלאי ולצידו משרד נדל"ן. זכור לי כי בילדותי הייתי מחכה מול הדואר לעדר הפרות שהיו מגיעות בשעות בין הערביים וחוצות את המושבה וכל חקלאי היה לוקח את הפרות שלו הביתה.לצידי ישבו ותיקי המקום וסיפרו סיפורים על המושבה והקורה בה באותה תקופה ובערב כל איש חזר לביתו ואכל את התוצרת הנפלאה והביתית של הפרות כמו גבינות וחמאה.

אלכסנדר צוקרמן מספר בספרו "עמק הנחשים" כי הוא גדל כנכד יחיד בין כל הנכדות. אביו עזרא היה פקיד בפיק"א 35 שנה, היה בעל שטחי פלחה וירקות, משק פרות כבשים ומטעים. אלכסנדר גדל בין הבקר והצאן והיה מעורה בגיל צעיר בכל העבודות במשק, בחריש, בנטיעות ובטיפול בבהמות. בזמנו הפנוי רכב אלכסנדר על סוסות ערביות והשתתף במרוצים. הוא למד עם מורים פרטיים בבית נחום פרייז-מורה לחשבון ואמין אל חאג’ – מורה לערבית. עבר לכפר אתא לעבוד וללמוד שתלנות. במלחמת השחרור הוא גויס לגדוד 93. לאלכסנדר ספורים רבים ומעניינים על ימי ילדותו במושבה הקסומה.

לאלכסנדר ונעמי צוקרמן הגרים בזכרון יעקב יש כיום 7 נכדים שהם דור חמישי במושבה ו-2 נינים. כל ילדיו של אלכסנדר : סקי אסתי ושי גרים בז"י וממשיכים בדרכם של הסבים והסבתות בעבודה בחקלאות ובתרומה לבטחון היישוב והמדינה.