סופר מפי אשר גרף - נין למייסדים גרף ובלום

בשנת 1882 הגיע יוסף גרף מרומניה עם רעייתו שרה ושני ילדיהם צבי ורות. גם שני אחיו של יוסף היו בין מייסדי זכרון יעקב אחיו צבי הירש ואח נוסף אשר הרג חיל תורכי במהלך עימות וברח לאנגליה. על פי סיפורי המשפחה הם היו בכלל במקור מרוסיה, אך היות ובזמן הצאר חלה חובת גיוס למשפחות להן חמישה בנים, ברחה המשפחה לרומניה ושם הצטרפה לעולים לארץ ישראל ולזכרון-יעקב.

אחרי שנים ספורות  בארץ נפטרה שרה גרף ויוסף נישא בשנית לאסתר לבית בק אלמנה ולה בן בשם אברהם בק.  יחד הולידו את דבורה ואת אשר.

צבי נישא לבת שבע, רות נישאה לאברהם ברקוביץ’,דבורה נישאה למתתיהו ברונר  ואשר הוא סבו של אשר גרף  נישא לשולמית לבית בלום. כך שאשר אסתר נגה שרה ואביבית הם נצר לשתי משפחות מייסדים.
נישואיהן של בנות משפחת בלום קשרו את המשפחה בקשרי חיתון עם משפחות מייסדים נוספות: נעמי נישאה ליהודה קרניאל, מרים נישאה לאהרון בונשטיין ושרה נישאה למרדכי שפירא.

מספר אשר: סבי אשר שנולד ב 1893, שירת בעכו בצבא התורכי. רק לאחר שחרורו חזר ופיתח את המשק החקלאי. היה זה משק גדול , שהכיל בעיקר ענבי יין ופרדס בבנימינה. המשפחה גידלה גם פירות ופלחה לתצרוכת עצמית.
אבי, יוסף גרף היה בן יחיד. הוא המשיך את דרכו של אביו ואף הגדיל מאד את המשק, רכש חלקות נוספות עד לכ 450 דונמים, והפך להיות מבין המשקים הגדולים בזכרון יעקב.

יוסף נישא לחנה ממשפחת ממן שהגיעה הנה מצפת. הסב רפאל ממן הגיע לזכרון יעקב מצפת בשנת 1929 אחרי הפרעות על מנת לנהל את סניף הדואר המקומי
ליוסי וחנה נולדו 5 ילדים : אסתר, נגה, אשר, שרה ואביבית..

בשנות החמישים בתקופת הצנע, מצב החקלאים היה טוב יחסית. הם מכרו ביצים, ושיווקו ענבי יין לשוק. אשר זוכר את שנות השישים המוקדמות כשנים טובות לחקלאות. אז קנו טרקטור, הגדילו את הבית ואפילו רכשו רכב... אבל בעיקר רכש האב יוסף עוד ועוד אדמות  לחקלאות.

תקופת הבציר של ענבי היין, היתה שיאה של השנה: "היו שנים שבצרנו כ-300 טון ענבי יין. כבחור צעיר, בן 16-17 הובלתי את הענבים ליקב על טרקטור" אשר נזכר. "יש לי הרבה חוויות מהתקופה הזו "
אבל התקופה השתנתה, ומשק גרף עבר לאט לאט, ליותר מטעים. "לאבי היה מטע משמש וכשהשתחררתי מהצבא ב 1979 יחד נטענו מטע של אבוקדו" המשק כאמור עבר יותר ויותר למטעים ולא היה ממש מפותח. אשר עצמו עבד כשכיר במשך כ-13 שנים,בהן פיתח מחדש את המשק נטע מטעים וחזר לעבוד בחקלאות. 

ארבע הבנות לבית גרף נישאו ועזבו את המושבה, הבן, אשר ממשיך בחקלאות.

היום יש לאשר מטעים על פני כ-250 דונם. "חקלאות זו אהבה וזו דרך חיים" הוא אומר" בשבילי לשבת על הטרקטור זו התרפיה הכי טובה".  בנו אלון, ממשיך את דרכה של המשפחה ולומד כעת בפקולטה לחקלאות.